שיטות בחירה שונות
ד'הונדט (D'Hondt)
שיטת ד’הונדט היא שיטת בחירות שמטרתה להקצות מושבים למפלגות בקירוב יחסי לקולות שהן קיבלו (מוכר גם כשיטת הייצוג הפרופורציונלי של מפלגות). למשל, אם מפלגה תקבל שליש מסך הקולות, היא תזכה בקירוב בשליש ממספר המושבים.
בשיטה זו ישנן שתי תבניות אפשריות: רשימה סגורה (בה המפלגה היא זו שקובעת את סדר המועמדים), ורשימה פתוחה (בה בחירת המצביעים היא זו שקובעת את הסדר). השיטה הנהוגה בישראל היא שיטת הרשימה הסגורה.
שיטה יחסית מעורבת (MMP)
השיטה היחסית המעורבת היא אחת השיטות הפופולריות בקרב מדינות ששינו את שיטת הבחירות שלהן. שיטה זו משלבת בין ח”כים שנבחרים בבחירה ישירה (על פי אזורי בחירה) לשיטות של ייצוג יחסי (אחוז כולל/רשימה). לדוגמה: 90 מושבים מחולקים בבחירות ישירות ו-30 בבחירות יחסיות (או 80/40), כך שנוצרים 120 מושבים מאוזנים אך שמאפשרים גם לאזרחים להיות מיוצגים באופן ישיר.
וועדה בלתי-תלויה היא זו שתהיה אחראית לקבוע את מחוזות הבוחרים.
שיטה דו-חברית יחסית מעורבת (DMP)
השיטה הדו-חברית היחסית המעורבת דומה ל-MMP, אלא שישנם 60 מחוזות, ולכל מחוז ניתנים שני מושבים.
120=2×60.
שיטת הבחירה המדורגת (RCV)
שיטת הבחירה המדורגת או שיטת הקול היחיד הנייד היא שיטה שבה אף לא קול אחד הולך לאיבוד. הבוחר מדרג את המועמדים, מה שמבטיח שאם לא הבחירה הראשונה, אז השנייה או השלישית היא זו שתיחשב. שיטה זו הוגנת הרבה יותר, משום שהזוכה הוא המועמד הראשון לקבל רוב מוחלט של הקולות, ולא את מרבית הקולות רק ביחס למועמדים האחרים. בכל מחוז בחירה הבוחר לא מטיל קול אחד בלבד, אלא מדרג את המועמדים על פי העדפתו, מאחד ועד מספר המועמדים הקיימים.
כאשר הספירה מסתיימת, אם מועמד הגיע לפחות ל-51% מהקולות, הוא/היא מוכרז כמנצח. במידה ואף מועמד לא הגיע לרוב מוחלט, אזי מסירים את פתקי ההצבעה שדירגו ראשון את המועמד שקיבל את מספר הקולות הנמוך ביותר, ומחלקים את הקולות הללו מחדש על בסיס מי שדורג בהם במקום השני. כעת, אם מועמד מגיע ללפחות 51% מהקולות הוא מוכרז כמנצח, ובמידה ולא התהליך חוזר על עצמו: הקולות עבור המועמד שסיים במקום אחד לפני האחרון מועברים למקום השני (או השלישי) בכל פתק הצבעה, וכן הלאה עד שאחד המועמדים חוצה את רף ה-51% מסך הקולות.
שיטת הבחירה המשלימה
שיטת הבחירה המשלימה דומה ל-RCV, אלא שעל הבוחר לסמן שתי אפשרויות בלבד, האפשרות המועדפת ביותר וזאת שנמצאת במקום השני. בשלב הראשון בוחנים רק את האפשרות הראשונה, ואם למועמד אחד יש רוב מוחלט, הוא מוכרז כמנצח. במידה ואף מועמד לא זכה ברוב מוחלט, רק שני המועמדים המובילים עוברים אל השלב הבא. בשלב זה מתבצעת ספירה חוזרת של כלל פתקי ההצבעה, כולל את אלו שהעדיפו מועמדים שהודחו, והמועמד מבין השניים הנותרים שזוכה ברוב – מוכרז כמנצח.